בעקבות העתיקות

מפעל המים הקדום

נקבת חזקיהו, המעיין בנחל קדרון והמנהרות והמחילות התת-קרקעיות בעיר דוד בירושלים, חושפות תגליות מרעישות

כתבתו של בני ליס מתוך יומן השבוע הכוללת סיור במחילות עם הארכיאולוג אלי שוקרון וריאיון עם הארכיאולוג ד"ר רוני רייך. שודר ב-18.7.1997.

מפעלי מים קדומים, נקבות ובארות היום מאז ומתמיד תגליות בעלות ערך רב עבור הארכיאולוגים בארץ. קיומה של מערכת מים לרווחת המתיישבים באיזור, כזו ששרדה אלפי שנים, היא הוכחה לידע ההידרוטכני של המתכננים שלה וכן אימות לחשיבות של אותה עיר קדומה עבור האנשים שחיו בה. זו עדות מרגשת ליכולות הטכניות והידע הרב שהיו לאשים בארץ כבר בתקופת הברונזה והברזל (בערך בשנת 3300 לפנה"ס).

את מערכות המים של מעיין הגיחון החלו לחקור כבר בתקופת שליטת העותמאנים בארץ. זהו אזור הממשיך להיחקר הן בשטח והן בעולם האקדמי עד היום. הקושי העיקרי בעבודת המחקר על התעלות והמעיינות הוא תיארוך תקופת הפעילות של אותו מבנה. בניגוד לקברים ומבני מגורים, בהם לפי הממצאים במקום ניתן היה לתארך את תקופת הפעילות באתר, במקרה של תעלות המים המקרה הפוך - זמן פעילותן היה לאורך תקופות ארוכות מאוד ובתחזוקה גבוהה, ולכן כשהתגלו בתוכן ממצאים של פסולת, הם יכלו לסייע לחוקרים להבין מתי תעלות המים לא היו בשימוש. מפעלי המים מספרים לנו דרך גיאוגראפיה, צורת בניה, ממצאים במקום ואופן הסיתות באבנים - היסטוריה של עיר שלמה, כאשר אותן מנהרות היו המקור היחידי למים בזמן מצור, מלחמה והחלפת מלוכה.